מארק אליהו – הופעה באזור

פורסם בתאריך: 6/08/2013

שוב זה מוכיח את עצמו. היכן שלא נמצאים המון אדם עומדים בתור שלא נגמר, בלב אזור התעשיה ובין המוסכים, הרחק מאור הזרקורים המסנוור עד כאב, נשמעים הצלילים המסקרנים ביותר בעיר הזאת. אמן הקמנצ’ה, מארק אליהו יחד עם אביו, פרץ אליהו (תאר) והאנסמבל שלהם מגיעים להופעה ב’אזור’. זה קורה לא בפעם הראשונה, ואם האנרגיות שהתפזרו בחלל האנגר הזה במהלך הערב מעידות על משהו, זה הרי שוודאי גם לא תהיה הפעם האחרונה שלהם כאן.

מארק אליהו, למי שלא מכיר, עזב את כל מה שהחיים בישראל יכולים להציע לנער בגיל 16 ונסע ליוון, שם למד במשך חצי שנה לנגן על סאז, אצל המורה והמוזיקאי האירי רוס דאלי. דווקא אז גילה את הקמנצ’ה (כינור הודי עתיק) והרחיק עד אז’רבג’ן כדי ללמוד את סודות הכלי. בהופעה הוא יגיד שכל זה לא היה קורה מבלי דחיפה של ההורים שלו. אמא שלו יושבת בקהל, כנרית שדאגה ללמד אותו בגיל צעיר מאוד (חמש) לנגן בכינור תוך שהיא מלווה אותו בפסנתר, ואביו שיושב לצידו, פרץ אליהו, מנגן בסאז ואחראי על רוב הלחנים של האנסמבל.

מארק אליהו ואלון אמאנו קמפינו - צילום שמוליק בלמס

מארק אליהו ואלון אמאנו קמפינו – צילום שמוליק בלמס

פרט למארק ופרץ אליהו באנסמבל חברים עוד שלושה מוזיקאים מוכשרים להפליא, אלון אמאנו קמפינו שפורט בדיוק מרשים בגיטרה ובעוד, ארז מונק בכלי הקשה ודרבוקה ורני לורנץ שדוחף את כל זה בגיטרה בס. הם מנגנים קטעים מהאלבום היחיד שיצא עד כה, “קולות יהודה” (2005), אלבום שמארק אליהו מגדיר אותו כפרידה מתקופת הילדות. אלבום אליו התנקזו שלל השפעות, מוטיבים מהמוזיקה ששמע בבית ( לחנים קווקזים, טורקים ובלקנים) ואלמנטים של מוזיקה מזרחית.

בין הקטעים, מארק מנסה להסביר קצת על המשנה שיש סביב הצלילים והמוזיקה שאנחנו שומעים. “על פי התפיסה המסורתית, ישנם שנים עשר סולמות מזרחיים, כאשר לכל אחד מהם יש מזל, צבע, קווי אופי ועוד הרבה תכונות שאנחנו בדרך כלל לא רגילים לייחס לצלילים”. הם מבצעים קטע בסולם שהוא מזל אריה – שמסמל חופש ואחדות ומיוחס ללבנה. כשהוא יציג את חברי האנסמבל הוא יקרא להם “האריות”.

פרץ אליהו - מי שעומד מאחורי רוב הלחנים של היצירות - צילום שמוליק בלמס

פרץ אליהו – מי שעומד מאחורי רוב הלחנים של היצירות – צילום שמוליק בלמס

במשך שעה וחצי הם מבצעים קטעים מהאלבום החדש שבדרך (געגעוים, חולות), לצד קטעים מהאלבום הקודם ופרויקטים נוספים שלקחו בהם חלק במהלך השנים האחרונות. בקטע היחיד שאינו אינסטרומנטלי (אלון אמאנו קמפינו שירה), הם מבצעים לחן מקורי לשירו של שלמה אבן גבירול ‘שחר אבקשך’.
הם מבקשים לרדת מהבמה ולהודות לקהל, שמחזיר את מארק אליהו ושאר החברים באנסמבל לשני הדרנים. הכימיה שנבנת לאורך כל המופע בין הקהל לחברי האנסמבל, דרך היצירות, חזקה ומעוררת השתאות. אחרי תקופה ארוכה שבה לא הרבו להופיע, מארק אליהו יחד עם האנסמבל שלו, חוזרים להופיע, גם במרכז הארץ. ואל חשש, לא צריך להיות ‘רוחני’ מדי בשביל לספוג את החוויה הזאת.


תגובות

השאר/י תגובה