הילה רוח – רופאה במערב – השקה בבארבי

פורסם בתאריך: 6/07/2015

קריירת הסולו של הילה רוח מתחילה בהוריקן עוצמתי למדי. לאחר שנים בהן הייתה הסולנית של כלבי רוח, היא חתכה ימינה חזק בפינת הרוקנרול, קיצצה את כל התוספות והקישוטים, והשאירה את עצמה חשופה ורוטטתאיזה כיף.

בהופעת ההשקה של האלבום רופאה במערב בבארבי תא נחשפה נסיכת האינדי הישראלית החדשה‘, עפי הכותרות האחרונות במוספי המוסיקה. כיף שהיוצרת הזו כל כך מפורגנת, מכיוון שכרגע היא בהחלט מתפקדת כצעקה הכי אותנטית ובלאגניסטית בשכונה. עם הרכב משובח ביותר: יונתן לויטל בס וסמפלר, קוסטה קפלן – חשמלית, עידו אשד – תופים ועל הסאונד המיקס מונסטר המוערך אורי ורטהייםהילה רוח מספקת רוקנרול נשי ורגיש, טקסטים יפים ונוגעים ללב, סאונד עכשיווי ופשוט, וזמרת אחת מצוינת.

 

חשופה ורוטטת - הילה רוח רופאה במערב השקה בבארבי

חשופה ורוטטת – הילה רוח רופאה במערב השקה בבארבי

כבר אמרתי שכיף?

האולם עוד לא מלא. בכלל, מעניין יהיה לראות איזה קהל יאסף לפניה. המוסיקה שלה שונה מאוד מהרבה דברים שקיימים בסצנה‘. הרבה צעקות ומחאות שהיו רווחות בשנות התשעים נעלמו לטובת שעטנזים כאלו ואחרים. נדמה שלאחר שביקרנו בכל המקורות האתניים, האלקטרוניים והאפשרויות המוסיקליות שבערך קיימות, קצת בעיטות מלנכוליות זה בעצם מה שהיה חסר. והנה, רוקנרול נשי. וואלה.

הסאונד שלה נשמע כמו גראנגשעשה את כל המסע המוסיקלי בשביל לחזור לשורשים שלו, רק מפוכח יותר. ויחד עם זאת, הילה לא צועקת, היא גם לא מעיקה או משתדלת. היא פשוט היא עצמה, מאוד חשופה ונוקבת. הטקסטים שלה גם הם מאוד יומיומיים, דבר שאינו גורע מהיותם מורכבים וטובים:

תל אביב
שמעתי חברים מדברים בגנותך
ושיתפתי פעולה
מתביישת
כל פעם שיורקת לבאר
שמנווטת דרך
מכונות אספרסו, דרך שטיפת כלים,
דרך דמעות, דרך ים

אחד אחרי השני עלו לבמה אורחים מכובדים בהחלט: רם אוריון, ערן צור (המורה שטיפח אותה בבית ספר רימון) וחבר חדשכפי שהגדירה אותו רוח: רייסקינדר – בשיתוף פעולה שנשמע מאוד מסקרן ומבטיח.

 

ערן צור ורם אוריון - עושים רוח לרוח

ערן צור ורם אוריון – עושים רוח לרוח

לבמה עולה אחת, מבוישת וחסרת ביטחון. שיערה סתור, שפתונה מעט מרוח, חולצתה מונחת ברישול חינני. וזהו היופי בהיותה יוצרת טוטאלית, לא זוהרת או נוצצת, אך מאוד מאוד אמיתית. מחייכת לפרקים, נאבקת בשיער מתפרע לתוך קוקו, ונותנת את כל כולה בשיריה היפים.

אני מאוהבת. בא לי שהילה רוח תהיה חברה שלי, ושנפטפט ביחד על דכאון גיל 30 ועל הבחורים התל אביבים הסוררים. שנחפש ביחד עוד שירים יפים של יונה וולך, ושנמצא מטאפורות יפות לתחושות אקזיסטנציאליסטיות יומיומיותיודעת שלא כולן מעוניינות בכאלו חברות, אך כשהאוזן שלי קולטת מישהי כל כך כנה, אני חייבת מזה עוד.

האזנה חופשית לאלבום – לוחצים כאן.



כתבו לנו דעתכם...

השאר/י תגובה