אהוד בנאי – אש קטנה

פורסם בתאריך: 11/06/2015

כאשר חלפו כמעט שלושה עשורים מאז אלבומו הראשון של אהוד בנאי, הוא מסמן לעצמו ולנו, פסק זמן. לפני מספר ימים הוציא בנאי אלבום כפול אשר אחד מהם נקרא ‘אש קטנה’, מורכב בעיקר מקטעים כליים (אינסטרומנטלים) והשני, ‘זה הפסקול’, על משקל שם ספרו ותכניתו של בנאי בגל”צ ‘זה המקום’, מאגד בתוכו לחנים וקטעים בהפקתו של בנאי מתוך סרטים והצגות.

ביקורת זו תתרכז בעיקר בדיסק הראשון, ‘אש קטנה’, דיסק אשר מהווה נקודת מפנה ואולי אף הימור מסויים עבור האיש והיוצר שקנה את עולמו ושבה לבבות רבים בכוח הטקסטים הייחודיים שלו ובביצוע החם והכנה בו הוא מצטיין.
את האלבום, שהוקלט “במשך ארבעה ימים באולפן גלילי, בחורף, עם גיטרה אחת בלבד, ללא העלאות נוספות, ללא הכפלות”, פותח השיר ‘השטח’ שנכתב ע”י חברו הטוב של בנאי, מושקו קורן. הבלדה, בלדה טיפוסית של בנאי, כזו שמכניסה את המאזין הותיק ל’מוד’ מוכר, ואת המאזין החדש לתחושה סוריאליסטית למחצה הכה אהובה על בנאי שמשלב ארץ ורוח כמעט בכל פראזה שהוא מוציא תחת ידיו.

נחשף כנגן כפי שלא נחשף עשורים שלמים - צילום רויטל טופיול

נחשף כנגן כפי שלא נחשף עשורים שלמים – צילום רויטל טופיול

בקטע הנושא ‘אש קטנה’ נשמע מייד את המשיכה של בנאי לבלוז ולפולק, ב’לבדי בואדי’ את מקורות ההשראה האנגליים שכה השפיעו על בנאי בצעירותו, משל הואדי ליד ראש פינה היה עמק בואכה הים האירי השחור.
ב’רדיו שירז’ לעומת זאת, מכניס בנאי בנגינתו גם מוטיבים מן המזרח, בואכה פרס והקווקז. בנאי נחשף כאן כנגן כפי שלא נחשף עשורים שלמים- הוא והגיטרה נטו, והמאזין יכול לקבל הזדמנות נדירה לשמוע את האיש דרך הגיטרה ללא מסך או מיסוך, טקסט שימשוך את תשומת הלב או נגנים אחרים שמפרשים אותו בנגינתם.

ב’דרך עפר’ משתלבים לראשונה גם צלילים הנושאים בחובם גם אלמנט של סיכון, של הרפתקה. יש משהו מיוחד בקטע הזה: הוא מסקרן, משתנה, נושא עמו אנרגיה וויברציות מאתגרות ולא פשטניות.
אהבתי מאד את ‘אורות וצללים’, קטע שלכאורה היה נחבא אל הכלים בשל נגינה מינורית יותר, רכה יותר אבל חווית ההאזנה סוחפת ומרגשת.

אלמנט של סיכון. הרפתקאה - צילום יחצ

אלמנט של סיכון. הרפתקאה – צילום יחצ

ליוצר האהוב עליו כל כך מייקל צ’פמן, מקדיש בנאי את ‘מייקל צ’פמן היה כאן’, וניכר כמה עדנה ואהבה (וגם מוטיב מפינק פלויד) מושקעות בנגינה, בביטוי המוסיקלי של אותה משיכה והזדהות אומנותית של הטרובאדור מרמת גן כלפי אומן הפולק האנגלי . פשוט מרטיט.
טקסט נוסף, שני בלבד ואחרון באלבום, שייך למשורר היידי אברהם סוצקובר ותורגם ע”י בנימין הרשב שהלך לעולמו לפני כחודשיים. ‘מה ישאר?’ הוא פנינה אמיתית: טקסט משוררי, צח לשון ומרובה ציוריות, לחן מיוחד ובעיקר ביצוע של בנאי במיטבו. יופי של חתימה לאלבום שלמרות מיעוט השירים שבו, בנאי בחר למסגר אותו, בתחילתו ובסופו, בצמד טקסטים.

וגם כמה מילים על ‘זה הפסקול’. אומנם ב’טיפ טיפה’ הותיק כבר נגע בנאי בעולם הקולנוע אך הפעם ניתן לצאת עם האומן למסע חוצה זמן ותרבויות בדרך אחרת ודרך פריזמה אחרת.
בנאי כולל באוסף ברוחב לב גם קטעים בהם הוא מנגן בלבד, קטעים שהולחנו על ידו, קטעים שהופקו על ידו וניתן להאזין ע”י כך גם לקטע מתוך האלבום המשותף לו ולאביו יעקב “תחת שיח היסמין” (1989) ולקטעים מתוך “חולה אהבה בשיכון ג'” (1995), “ל”ג בעומר” (1998),”בבל” (2000),”הטיול הפנימי” (2001), “מסעות ג’יימס בארץ הקודש” (2003), “שומרוני בודד” (2009) ו”שרון עמרני זכרו את השם” (2010).מארז שני האלבומים, “אש קטנה” ו “זה הפסקול” מציע לנו בנאי מעט אחר. היצירתיות, האופי, הפרסונה האמנותית , כולן נוכחות.

אין מדובר באלבום שינפיק להיטים או ישתלב בהופעותיו לאורך זמן. זהו אלבום שנדמה שמכוון יותר לאומן עצמו, לנקודת איבחון והכרה בחייו האמנותיים, והתוצאה מיוחדת במינה.

לעמוד הפייסבוק של אהוד בנאי – לוחצים כאן


כתבו לנו דעתכם...

השאר/י תגובה